<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ראה</h1>
<h2>דף יד.</h2>
אחרי ד' אלהיכם תלכו [דברים י"ג]. פסק מצות עשה הוא להלביש ערומים כמו שעשה הקב"ה שנ' (בראשית ג' כ"א) ויעש ד' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, ולבקר חולים כמו שעשה הקב"ה שנ' (שם י"ח א') וירא אליו ד', ולנחם אבלים כמו שעשה הקב"ה שנ' (שם כ"ה י"א) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו, ולקבור מתים שנ' (דברים ל"ד ו') ויקבור אותו בגיא. ולדון דין עני ואביון כהקב"ה שנ' (לעיל י' י"ח) עושה משפט יתום וגו'. וכן הוא אומר (ירמיה ט' כ"ב) אל יתהלל וגו' כדפיר'.
<h2>דף כו.</h2>
סמך לא תבשל אל עשר תעשר תבואת זרעך וגו', ללמד כאשר הוזהר על תבואת זרעך מכלאים, כך הוזהר מכלאים שלא ישא מיניקת חבירו תבשל בגימטריא תשל"ב ימים, הם ימים של כ"ד חדשים לבד יום שנולד ויום שנתארסה בו, מכאן פסק ה"ר יעקב מברא"ש דאין חדש העיבור בכלל אך הוא במניין כ"ד חדשים.
<h2>דף לז:</h2>
ראה אנכי נותן לפניכם וגו' [דברים י"א]. ראה לשון הבן כמו (קהלת א' ט"ז) ולבי ראה וכו' חכמה ודעת. אנכי זו התורה כלומר הבן ותבחר באנכי ד'. ד"א אמר משה ראה מה אנכי בחרתי בטובה שנא' (שמות ל"ד כ"ט) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו וגו' זה גרמה התורה שנ' (חבקוק ג' ד') קרנים מידו לו. היום ברכה וקללה. אמר הקב"ה בעוה"ז אני נותן לכם ברכה וקללה, ולעתיד לבא אני מעביר מכם כל הקללות, וכל מי שרואה אותם מברכם שנ' (ישעי' ס"א ט') כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך ד'.
את הברכה אשר תשמעו [דברים י"א]. בסיפרי אם תשמעו לא כתיב כמו שנא' והקללה אם לא תשמעו אלא את הברכה אשר תשמעו, נתן להם עיצה לשמוע לקבל ברכה, זהו שאמר הכתוב (תהלים ט"ז ז') אברך את ד' אשר יעצני. (נותן לפניכם) [מצוה אתכם] היום. יהו בעיניכם כאלו היום קבלתם.
